כל מה שצריך לדעת לקראת ישיבת הדירקטוריון הבאה

הממשל תאגידי של העתיד

השנה פרסם הפורום לממשל תאגידי של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד תחזית בנוגע למגמות מרכזיות בעולמות הממשל התאגידי שצפויות לתפוס תאוצה ולהשפיע על המשקים הגלובליים בשנים הקרובות. הפורום הינו אחד מגופי המחקר המובילים בעולם בתחום, אשר עוקבים ומנתחים את מגמות הממשל התאגידי המרכזיות. תחזיותיו הקודמות התבררוכמגמות משמעותיות אשר השפיעו באופן מהותי על המגזר העסקי ועל האופן שבו אנו תופסים עד היוםממשל תאגידי אפקטיבי.

ארבעת המגמות המרכזיות הן:

1. המשקיעים יהפכו לאסרטיביים ודומיננטיים יותר: דרישות המשקיעים לשקיפות מוגברת מצד החברה וקבלת מידע רב יותר ילכו ויתעצמו. במקרים בהן החברות לא יתייחסו לדרישות אלו באופן מספק, אנו צפויים לראות יותר משקיעים מצביעים באסיפות הכלליות בניגוד לעמדות החברה ואף פועלים נגד החלטות הדירקטוריון. זאת, בהמשך לעליה המשמעותית בשנים האחרונות כנגד הצעות החברה וכנגד דירקטורים, אשר הגיעה לשיא בשנת .2021 ניהול אפקטיבי של קשרי משקיעים, ובניית תכניות מקיפות להגברת מחוברות המשקיעים לחברה, יכוליםלהיות כלי מרכזי בהתמודדות עם האתגר.

2. ציפיות מוגברות ביחס לניהול היבטי אקלים:חברות ידרשו להפגין את מחויבות גבוהה יותר לניהול על משבר האקלים, ולהגביר את השקיפות והמהימנות של הדיווחים בנושא. ככל שיותר מחזיקי עניין מעמיקים את עיסוקם בנושא, והציפיות מהחברה גוברות, מצופה שהנושא יכנס לליבת הממשל התאגידי, ויתפוס מקום משמעותי בדיוני הדירקטוריון וההנהלה, וכחלק מהתהליכי האסטרטגיה העסקית והבקרות הפנימיות. מהימנות הדיווחים וההצהרות, והימנעות מהתחייבויות שלא נתמכות על ידי ביצועים ותכניות עבודה יהיו במוקד תשומתהלב של מחזיקי העניין

3. אפקטיביות מוגברת של הדירקטוריון כנורמה:דרישות המשקיעים ומחזיקי העניין לביצועי חברה משופרים, הגברת היעילות וצמצום חשיפה לסיכונים יביאו לתחרות מוגברת על משרות הדירקטורים, ריענון השורות והצבת KPIs הישגיים לעבודת הדירקטוריון. דירקטוריונים ידרשו לבנות תכניות לרענון השורות, הגברת אפקטיביות הפיקוח על החברה, ולהפגין מעורבות מוגברתבהתוויית האסטרטגיה העסקית. בנוסף, דירקטוריונים יצטרכו לבחון את ההרכבשלהם ותמהיל הכישורים בו, על מנת לוודא כי בדירקטוריון קיים הידע הנדרש להתמודד עם האתגרים המרכזיים של החברהבתקופה הנוכחית.

4.עלייה ביוזמות המקדמות גיוון והגינות:מחקרים הראו כי קיים מתאם חיובי בין מידת הגיוון של החברה, ובין רמת הגיוון בדירקטוריון, להצלחה עסקית. לפיכך, משקיעים בחברה ידרשו כי חברות יחלו להטמיע ערכי גיוון, שוויון והגינות בניהול המשאב האנושי שלהן באופן מנוהל וסדור. גם הלחץ על הדירקטוריון וההנהלה מצד המשקיעים להעלות את רמת הגיווןהמגדרי והאנושי בהם יגבר.

איך בונים אמון במגזר העסקי?

מטבע הדברים, בניית האמון מורכבת ממגוון רחב של תחומים הנוגעים לממשקים השוטפים בין הארגון ומחזיקי העניין שלו. Deloitte מיפתה 17 תחומים שעומדים ביסוד היכולת הארגונית לבנות אמון. בין התחומים הללו ניתן למנות היבטים כגון איכות מוצר וחווית לקוח, סייבר ושימוש נאותבמידע, ביצועי ,ESG ציות רגולטורי, ערכים וייעוד ארגוניים, ועוד.

אחד ההיבטים המורכבים ביותר בבניית אמון הוא רכיב הכוונה של הארגון. בניגוד לתחומי פעילות עסקיים אחרים, בהם הדגש ניתן בעיקר לביצועים ולתוצאות, בבניית אמון מה שעומד מאחורי הביצועים חשוב לא פחות. בשל כך, על מנת לבנות אמון, לא מספיק שהארגון ינהג כמו שמצופה ממנו, אלא נדרש גם לשקף למחזיקי העניין את הסיבות שעומדות מאחורי התנהלות זו. במקרה הזה, יש סיבות נכונות יותר ופחות – שימת הלקוח במרכז, ערכים ארגוניים ואישיים, ואכפתיות כלפי הסביבה הן כוונות בונות אמון. לעומת זאת, פחד מאכיפה רגולטורית או פגיעה במוניטין הן סיבות שיתפסו במקרים רבים כסיבות “הלא נכונות” לפעול, ולא יסייעו לבניית האמון בארגון. כלומר, לא מספיק לתקשר את ההצלחות והעשיה, ובניית אמון דורשת תקשוראותנטי של הכוונות, השאיפות והתפיסה הארגונית.

אז איך מתחילים לנהל את תחום האמון, ולחזק את האמון בארגון באמצעות? הנה חמישה צעדים פשוטים

עסקים במבחן

בתחילת חודש יוני משטרת גרמניה פשטה על משרדי Bank Deutsche וחברת הבת השלה DWS בחשד שהצהירו כי ביצעו השקעות “סביבתיות,” על אף שאלו לא נעשו.

על פי הדיווחים בתקשורת הגרמנית, פרסומי החברה בדוחות למשקיעים כי בשנת 2020 מחצית מהפורטפוליו בשווי  900 מיליארד דולר מושקע במוצרי ESG היו מוטעות במכוון.

עדת המפתח בחקירה הינה עובדת לשעבר בחברה, שפנתה לרגולטור בטענה כי החברה מבצעת "Economic Greenwash" ראוי לציין כי העובדת פנתה תחילה למנהלי החברה אשר בתגובההחליטו לפטרה.

"Economic Greenwash" הינה פרקטיקה של מצג שווא שחברה מציגה בפני בעלי עניין לפיה לכאורה היא מבצעת השקעות כלכליות בעלות ערך חיובי לסביבה על אף שאינה עושה זאת בפועל. לחברה אינטרס כלכלי מובהק להציג השקעות ידידותיות לסביבה שכן בשנים האחרונות החלה מגמה גלובלית של השקעות בפעילות כלכלית המבוססת על ערך.

ההשלכות המיידיות של הפשיטה על משרדי Bank Deutsche ועל חברת הבת של DWS היו משמעותיות ומיידיות. ביום הפשיטה ערך המניות של שתיהן יחד ירד בממוצע של כ.7%- לצד ההשלכות הפיננסיות, החברות גם סבלו מהשפעות שליליות על התדמית שלהן ומנכ”ל DWS נאלץ להתפטר.

הדוגמא נוספת לכך מגיעה מארה”ב, בה הוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC) הטילה סנקציות על מנכ”ל Investment Mellon BNY בגין ביצוע "Economic Greenwash" עת שהחברה בה עבד הציגה מצב שווא לפיו קרנות בהן השקיעה נשענות על פרקטיקה ירוקה. החברה הסכימה לשלם קנס בסך 1.5 מיליון דולר ולפעול לפי צו המורה להם לחדול מהצגת הקרנות כירוקות.

הזרקור שמפנים הרגולטורים למניעת תופעת ה"Economic Greenwash"  מדגיש את הצורך בחיזוק מנגוני הממשל התאגידי הנוגעים להיבטי  ESG ולהבנות תהליכי בקרה פנימית מקיפים בכל הנוגע להצהרות המתייחסות  ל - ESG.

מן האמור עולה כי הדירקטורים, כמו שאר נושאי המשרה בחברות, צריכים להכיר באחריות האישית שלהם לנושא ולפעול בהתאם. בישראל,   דירקטוריונים רבים אינם מפקחים על היבטי הESG- בפעילות החברה, מה שעלול להוביל לכך שתחת כהונתם החברה מבצעת "Economic Greenwash" את השלכותיה השליליות של פרקטיקה זו פירטנו לעיל.