מאמר
ERM – מה זה ואיך זה יכול להועיל לניהול סיכוני ESG
ERM – מה זה בכלל?
ניהול סיכונים כלל תאגידי (ERM – Enterprise Risk Management) - פירושו גישה משולבת לניהול סיכונים רוחבי על פני הארגון כך שלא כל גורם מנהל את סיכוניו לעצמו, אלא מאפשרת הסתכלות הוליסטית, לרבות השפעות הדדיות, ומסגרת מקיפה הבוחנת את כלל פרופיל הסיכון של הארגון. מסגרת ERM כוללת תהליך שיטתי, עקבי ומתמשך, לזיהוי, הערכה, תגובה ודיווח על סיכונים והזדמנויות הניצבים בפני הארגון. ניהול סיכונים כלל תאגידי הפך בשנים האחרונות לפרקטיקה נפוצה, וחברות רבות ומובילות במגוון תעשיות מטמיעות מסגרת ניהול סיכונים כלל תאגידית.
רכיבים מרכזיים במסגרת ERM
מסגרת ERM כוללת רכיבים שונים. אחד מהם הוא סקר סיכונים מקיף, שתדירותו משתנה בהתאם למידת בשלות הארגון. הסקר כולל מיפוי של סיכוני החברה, בהתאם לטקסונומיה מגובשת המקיפה את כלל מוקדי הסיכון של הארגון. בראש המסגרת עומדת פונקציה מרכזית, שתפקידה לתכלל את פעילות ניהול הסיכונים בארגון, להוות גורם מרכז של תהליכי הניטור, ההערכה, הדיווח והבקרה. לדירקטוריון וההנהלת הארגון תפקיד משמעותי גם כן, ובאמצעות מסגרת ה-ERM קברניטי הארגון מקבלים החלטות מאוזנות יותר בראיית סיכון-תשואה ובכך ממזערים נזקים וממצים הזדמנויות עסקיות. רכיב נוסף במסגרת ה-ERM הוא מנגנון דיווח תקופתי על שינויים וסיכונים מתעוררים (Emerging Risks). בנוסף, פעילות המדידה והערכה במסגרת ה-ERM נשענת על סט נהלים, מדיניות ומתודולוגיה לכימות והערכת הסיכון, והתאמת הממשל התאגידי לתהליך ניהול הסיכונים.
ERM – יתרונות וערכים
הטמעה של מסגרת כלל תאגידית לניהול סיכונים מאפשרת ראייה ובחינה מקיפה, לרבות השפעות הדדיות של הסיכונים השונים, ובכך מסייעת לתהליך קבלת ההחלטות בארגון. מסגרת ERM מציגה מבט משולב על סיכוני הארגון, מאפשרת זיהוי של סיכונים משמעותיים ומתפתחים שטרם טופלו, הבאתם לדיון והסבת תשומת לב הנהגת הארגון לטובת מזעורם, ומסייעת בקביעת תיעדוף לטיפול.
יתרונות בולטים לקיום מסגרת ה-ERM הם:
• תמונה משולבת ומקיפה של פרופיל הסיכון - הבנה והיכרות עם הסיכונים המהותיים של הארגון, השפעתם ההדדית, ובכך גם אפשרות לקבוע תעדוף בטיפול ומזעור הסיכונים
• קידום צמיחה עסקית - באמצעות זיהוי מוקדם של סיכונים ובחינת אסטרטגיות התגובה עבור סיכונים אלו ניתן לזהות הזדמנויות עסקיות ולקדם צמיחה עסקית
• מזעור נזקים מאירועי סיכון - ניהול סיכונים פרואקטיבי ואפקטיבי, המסייע במזעור השלכות פיננסיות ונזקי מוניטין.
• ניהול הון והקצאות משאבים - הערכה דינמית ויעילה של הסיכונים, מסייעת בהקצאה מתאימה של משאבי הארגון במקרי הצורך
• תרבות סיכון נאותה בארגון - חיזוק תרבות הסיכון בארגון, באמצעות הגדרת סמכות ואחריות, הגברת מודעות ומעורבות בקרב כלל מחלקות הארגון, וכן הפיכת ניהול הסיכונים "משימה של כולם
• חיזוק ביטחון של בעלי העניין - מסגרת ERM מגבירה את תחושת הביטחון ( (Assuranceשל בעלי העניין השונים ביחס ליכולתו של הארגון לעמוד ביעדיו והתחייבויותיו.
כיצד ERM יכול לתרום לביצועי ESG?
ניהול סיכונים איכותי המתאפשר על ידי הטמעת מסגרת ERM, הוא אלמנט מרכזי ברכיב הממשל (Governance) ב-ESG, הכולל את כל מערכות ההפעלה והניהול הנאותות הנדרשות מארגונים. שמירה על מסגרת ניהול סיכונים נאותה מאפשרות לארגונים, לא רק להינות מהתועלות של הטעמת מערכות אלה, אלא לשפר את ביצועיהן בדירוגי ESG מובילים. דירוגי ESG מובילים כמו: S&P ו-Sustainalytics בוחנים הן את החשיפה של ארגונים לסיכונים שונים, אך לא פחות מכך, את מנגנוני ניהול הסיכונים הקיימים בארגון. הטמעה של מסגרת ניהול סיכונים איכותית עשויה לתרום תרומה משמעותית לשיפור הדירוג של הארגון במדדים אלו.
אחת התביעות המשמעותיות מהשנים האחרונות התרחשה ב-2021 כאשר בית משפט בהולנד הורה לחברת הנפט והגז Shell לציית להסכמי פריז ולהפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני שלה ב-45% מרמות 2019 עד 2030. זו הייתה הפעם הראשונה שבית משפט מצא כי לחברה פרטית יש חובה לציית להסכמי פריז. אירוע משמעותי נוסף התרחש במאי 2022 כאשר המשטרה הגרמנית פשטה על משרדי דויטשה בנק בעקבות חשדות להתירקקות (Greenwashing). הרגולטורים בגרמניה טוענים ש-DWS, זרוע ניהול הנכסים של הבנק, מכרה מוצרי השקעה בשווי של מיליארד דולר כ"ירוקים" וידידותיים יותר לסביבה ממה שהם היו בפועל. הרשויות מצאו כי DWS השקיעה כ-850 מיליון דולר מהקרנות ה"ירוקות" שלה בחברות דלקי מאובנים בשנת 2022, מה שהפך אותה לאחד ממשקיעי דלקי המאובנים הגדולים בעולם, ובמקביל פרסמה את מוצרי השקעה שלה ככלי אחראי סביבתית.
מחקר אשר התפרסם לאחרונה מצא כי תביעות בנושאי אקלים פוגעות בשווי של חברות ציבוריות, ועלולות להוביל לפיחות של עד 0.57% בערך החברה עקב תביעת אקלים ופיחות של עד 1.5% במידה ובית המשפט פוסק כנגד החברה בתביעות מסוג זה.
מה עושים עכשיו?/ איך מיישמים ומה חשוב לדעת
כצעד ראשון בדרך להגברת אפקטיביות ויעילות מסגרת ניהול הסיכונים בארגון, ארגונים יכולים לשאול את עצמם את השאלות הבאות:
• האם קיימת בארגון פונקציה האמונה על ניהול סיכונים כלל תאגידי?
• האם קיימת מסגרת אחידה וכוללת לניהול הסיכונים בארגון?
• האם קיים תהליך עדכון ודיווח להנהלה והדירקטוריון על הסיכונים המשמעותיים וסיכונים מתעוררים?
• האם החלטות משמעותיות בדירקטוריון מתקבלות לאחר דיון אפקטיבי בהיבטי סיכון?
• האם תרבות הסיכון בארגון מאפשרת הצפת סוגיות ודיון פתוח בנושאי סיכון וניהול סיכונים?
Recommendations
מחלקת הכספים - שחקן החיזוק המפתיע במאמץ לעמידה ביעדי ה-ESG של הארגון
לרוב כאשר אנו חושבים על הגורם האחראי לפיקוח אחר עמידה ביעדי
ה-ESG של חברות אנו נוטים
לחשוב על סמנכ"ל קיימות, או על הממונה על התחום במחלקות משאבי האנוש, שיווק,
תפעול או אסטרטגיה. לאחרונה, יותר ויותר ארגונים נותנים מקום מרכזי יותר למחלקת
הכספים בבקרה ופיקוח על עמידה ביעדי ESG.
בשוק עבודה תחרותי, אסטרטגיית קיימות יכולה לתת יתרון למעסיקים
מחקר חדש של Deloitte מראה כי
פעילות מתקדמת בתחומי הקיימות מהווה יתרון בגיוס, מעורבות ושימור עובדים עבור
חברות בענף הקמעונאות