השפעת IFRS 17 על KPI's פיננסיים

דוח שמטרתו לספק סקירת שוק על האופן שבו ניתן לשלב את הKPI  הנוכחיים עם המידע החשוב שנוסף על ידי דיווח לפי  IFRS17וכן על האתגרים וההזדמנויות שהם מזמנים עבור הנהלות חברות הביטוח ובעלי העניין.

אחת הדאגות העיקריות של ההנהלה הבכירה הינה להבין אילו אינדיקטורים צריכים להניע את העסק בהתאם לדיווח תחת IFRS17 וכיצד הם מאפשרים, בתקופת המעבר, יכולת ברת השוואה עם תוצאות מספריות שמדווחות תחתIFRS4 .

כיום, אין מספיק אחידות של מדדים עסקיים, ולמעשה יש הבדל ניכר בין חברות הכפופות לרגולציה של Solvency II ואחרות. בנוסף, האינדיקטורים אינם תמיד מציגים בצורה נכונה את המציאות העסקית ולכן לא תמיד משקפים את הערך של החברה ואת תמונת המצב לטווח הארוך. 

התקן החשבונאי החדש נועד לספק הערכה שקופה והוגנת יותר של חברות הביטוח ולשפר את יכולת ההשוואה בשוק הביטוח ובין הענפים.

במקום בו ה KPI-נלקחים בחשבון בהערכת ביצועים, בקביעת יעדים עסקיים ובהגדרת תשלומי דיבידנד, ישנה חשיבות רבה למידע חדש שיהיה זמין ויכול לשלב או להחליף KPI מסורתיים בהחלטות ניהול, כגון:

• מידע מפורט על רווחיות העסק וגילוי הנדרש של חוזים שהוכרו לראשונה במהלך השנה

• בסיס אחיד של הכנסות משירותי ביטוח בין חברות הביטוח

• הגדרת הפער בין הרווח החזוי לרווח בפועל דרך תיאומים בהתאם לניסיון

בין ה-KPI העיקריים שצפויים לשמש את המשתמשים השונים לפי דיווח תחת  IFRS17  הם: CSM, הון ורווח חיתומי, אם כי המדדים הקיימים כיום, כגון: ROE ו-ROI עדיין ימשיכו להוות מדדים עיקריים עם שינויים מתבקשים.

 ה-VIF (Value in Force) הוא אחד מה-KPI המסורתיים הנפוצים ביותר.

עם זאת, הוא מבוסס לעתים קרובות על הנחות לא
אחידות בקרב חברות הביטוח, למרות שחברות מסוימות התאימו את ההנחות הפיננסיות
וגבולות החוזים שלהן למסגרת דיווח לפי Solvency II. באופן דומה, הרווח החיתומי מספק מדד
שעשוי להיות שונה מאוד בין מדינות כתלות בכללי החשבונאות המקומית ובשיקול הדעת
שהופעל. הCSM- תחת IFRS17 מציג מדד סטנדרטי בקרב חברות הביטוח ויכול
לאפשר להנהלה לבצע ניתוח מפורט ברמת ענף/מוצר כדי לזהות את מקור הרווח וההפסד, על
מנת לייעל את אסטרטגיית המוצר בזכות מדדי דיווח רבים ורמת פירוט דיווח עמוקה יותר.
הגישור בין VIF ל-CSM אינו פשוט מכיוון שהאחרון
תלוי בניסיון ההיסטורי שנצבר במהלך התקופה.

הדוח סוקר בנוסף את השונות בין המדדים הנפוצים והמדדים הצפויים להיכנס עם דיווח תקן IFRS17, כיצד החלטות מתודולוגיות של החברות ישפיעו על ה-KPI תחת IFRS17 והחשיבות בגילוי אודות המדיניות החשבונאית והשיקולים האקטואריים שנלקחו לצורך הגברת מהימנות המידע ויכולת השוואה בין החברות.

לקראת יישום מלא של IFRS17, עולים האתגרים וההזדמנויות בתהליכים השונים הכרוכים ביישומו, בין היתר: 

• בדיווח מקביל לפי 4  IFRSוהסברת הפערים ביניהם

• הזדמנות לשפר ולייעל את המערכות הפיננסיות ואת התהליכים על מנת למקסם את השימוש בדאטה

• הגדרת הפונקציה האקטוארית כמו גם התכנון והיישום של תיקוף פנימי

• זיהוי מדדים חדשים ורלוונטיים לתכנון יעדים עסקיים 

לסיכום, שלב המעבר לא צפוי להסתיים לאחר העלייה לאוויר ואיתו יגיע מצד אחד המורכבויות והאתגרים ומצד שני ההזדמנויות הרבות הגלומות ביישום התקן.