דגשים, תובנות ומסקנות קריסת Silicon Valley Bank

נפילת Silicon Valley Bank (SVB)

הבנק, המחזיק בין היתר שלוחה בישראל, התמחה בשירותיםבנקאיים עבור חברות Start-Up ומגזר ה-Hi-tech. תחת מסגרתזו, העניק הבנק שירותים בנקאיים מגוונים, תוך מיקוד בחברות Start-Up. הצמיחההמואצת של סקטור ה- Hi-tech העולמי, בשילוב מקורות הון זמינים וזוליםמקרנות הון־סיכון, הביאו לשילוש יתרת הפיקדונות בשנים 2019-2022. חלקן הארי שלמקורות אלה הושקע באגרות חוב ממשלתיות, רובן לטווח ארוך, כאשר למעלה מ-66% מסווגותלתוך המוחזק לפדיון.
עליית הריבית החדה החל מאמצע 2022, הביאה לירידהבשווי אגרות החוב המוחזקות על ידי הבנק. בסוף 2022 ההפסד "על הנייר"בגין תיק אגרות החוב עלה על ההון המוחשי של הבנק. בנוסף, במהלך 9 החודשים האחרוניםשל 2022 חלה ירידה מהותית בסך הפיקדונות בבנק. משיכת הפיקדונות נבעה מצמצוםההנפקות ומקורות המימון של חברות ה-Start-Up. גל שמועות על מצבו הירוד של הבנק וניסיוןגיוס הון כושל גרם לגל משיכות של פיקדונות שהגיע לשיא של 42 מיליארד דולר בתאריך9.3.2023.

קריסת הבנק ממחישה את משמעות ההקלות הרגולטריות שניתנו ב-2018 לבנקים הקטנים והבינוניים.

רקע רגולטורי

המשבר הפיננסי של 2008 הוביל להידוק רגולטורי על הבנקים בארצות הברית. הידוק זה בא לידי ביטוי במספר חקיקות:

• חוק DODD FRANK - חוק מ-2012 להגברת הפיקוח על מוסדות ספציפיים הנחשבים למהווים סיכון על המערכת.

• עדכון כללי דרישות הון - בשנת 2012 עודכנו דרישות ההון והגילוי השוטף על עמידה בדרישות ההון ע"י ה-OCC.  

בשנת 2018, על מנת להגביר את הצמיחה הכלכלית, הועלה הסף של נכסי הבנקים הנכללים במסגרת הפיקוח המוגבר לסך של 250 מיליארד דולר. בנקים אשר סך נכסיהם נמוך מסך זה קוטלגו כבנקים בקטגוריה "IV", והם פטורים מחלק מהדרישות הרגולטוריות של Dodd Frank Act. הקלה מרכזית שניתנה לבנקים בקטגוריה זו היא הורדת יחס הנזילות (ר' פירוט מטה). כתוצאה מהקלה זו, מרבית הבנקים בארצות הברית אינם מחוייבים עוד להחזיק יחס נזילות מוגבר כפי שנדרש במסגרת DODD FRANK ACT.

הרגולציה על הבנקים האמריקאיים לפי שיוך לקטגוריה:

• קטגוריה I-II (נכסים מעל 250 מיליארד דולר) – יחס LCR* מינימלי 100%.

• קטגוריה III- IV(נכסים עד 250 מיליארד דולר) – יחס LCR* מינימלי 70%-85% 

* LCR(Liquidity cover ratio) –פרמטר מוביל לחישוב כיסוי הנזילות של הבנק.

קיום רגולציה דיפרנציאלית בבנקים אמריקאיים מחייבת שורה של צעדים לניהול סיכונים נבון בהיבט ניהול חשיפות בנקים ובכלל זה גיבוש מסגרת לקביעת היקפי החשיפה המירביים לבנקים וניטור מצבם. בהקשר זה יש להגדיר כללים לבחינת סיכון הבנק וקביעת היקף החשיפה המירבי, לרבות:

• פיזור כספים – פיזור פיקדונות ויתרות זכות אחרות (עו"ש) בין מספר בנקים, ו/או החזקתן בבנקים איתנים (ראה להלן). בהקשר זה מומלץ להקפיד על החזקת חשבונות פעילים בשני בנקים לפחות, גישה זו מאפשרת ניוד מיידי של כספים מבנק אחד לשני במקרה הצורך. אחד החשבונות יהיה של בנק בקטגוריה I-II, כאמור לעיל. במידה וקיים פיקדון בבנק בקטגוריה III ומטה, יש לשאוף כי הפיקדון יהיה לתקופה שלא עולה על שנה (אלא אם כן קיים כנגד הפיקדון אשראי הכולל).

• זכות קיזוז - מומלץ להבטיח כי פיקדונות יוחזקו בבנקים מולם קיים הסכם קיזוז נגדי וקיימת יתרת אשראי ו/או קו אשראי בהיקף הדומה ליתרת הסכומים המוחזקים.

• ניטור שוטף אחר רמת הסיכון הפיננסי של הבנק בו מופקדים כספי החברה, בדגש על:

פרסומים שליליים על הבנק – חיפוש קצר על שם הבנק לבחינת חדשות שליליות.

נתוני שוק כגון מרווח CDS, מחיר מניה ו/או אג"ח.

שיעור ה-LCR – ככל שחלה ירידה בשיעור ה-LCR, רמת הסיכון עולה.

היקף ותוכן – יש לשים לב למקרים בהם צומצם היקף הגילוי.

ב-Deloitte מומחי תוכן בעלי ידע רב בנושא, המסייעים לבנקים וגופים פיננסיים רבים בעולם לבחון ולשפר את ניהול סיכוניהם. אנו מזמינים אתכם/ן לפנות למומחים שלנו ולדון באפשרויות השונות לניהול הסיכונים בחברתכם.