מאמר
ניהול סיכוני מודל במערכת הבנקאית
טיוטת הוראת הפיקוח על הבנקים
תחום המודלים במערכת הבנקאית בארץ ובעולם עובר התפתחויות משמעותיות בשנים האחרונות, הן בכמות המודלים ומגוון התחומים בהם הם מופעלים, והן במורכבות המודלים, בין היתר בעקבות כניסת טכנולוגיות מתקדמות וכלים חדשים. בהתאם לכך, הסיכונים הכרוכים בשימוש במודלים גובר, ובשנים האחרונות ניתן דגש רגולטורי משמעותי לנושא ניהול סיכוני המודל בתאגידים בנקאיים.
בחודש יוני האחרון פרסם בנק ישראל טיוטה להוראה לניהול סיכוני מודל במערכת הבנקאית, המהווה צעד משמעותי בקידום הרגולציה בנושא ו"יישור קו" עם הסטנדרטים המובילים בעולם, בהמשך לפרסום הוראת תיקוף מודלים בשנת 2010. הטיוטה, שהמערכת ממתינה לה כבר זמן מה, לאור הוראות דומות שפורסמו בעולם, מבוססת בעיקרה על הוראת ה-OCC משנת 2021 חלק מדרישות ההוראה כבר מיושמות בפועל על ידי מרבית הבנקים במערכת, כגון הצורך לנהל את סיכוני המודל בשלושת קווי ההגנה בדומה לסיכונים אחרים; קיום מדיניות ייעודית לניהול סיכוני מודל; דרישות תיקוף מודלים; ותחזוק קטלוג מודלים. יחד עם זאת, טיוטת ההוראה מגלמת מספר דגשים חדשים ונושאים העשויים להיות מאתגרים ליישום.
בסקירה זו ברצוננו להציג את החידושים בהוראה ואת הדגשים והאתגרים שעולים ממנה, ולהמליץ על צעדים אופרטיביים לניהול נאות של הסיכונים הנובעים מהשימוש במודלים בבנקים.
הגדרת מודל
הנחיית תיקוף מודלים משנת 2010 מגדירה את המונח "מודל" בצורה כללית, שאיפשרה חופש פעולה לתאגידים בנקאיים בהגדרת תחשיב מסוים כמודל. לעומת זאת, ההוראה החדשה ממקדת את ההגדרה למונחים יותר פרגמטיים ושימושיים: ""מודל" הוא שיטה כמותית, מערכת או גישה המיישמת תיאוריות סטטיסטיות, כלכליות, מימוניות או מתמטיות, טכניקות והנחות לצורך עיבוד של נתוני קלט לאומדנים כמותיים." ההגדרה הנוכחית למעשה מצמצמת את מרחב התמרון בנושא. מניסיוננו הנרחב במערכת הבנקאית בישראל, הגדרת המודל אינה תואמת את ההגדרה החדשה של בנק ישראל במקרים רבים. נראה כי קיימים כלים חישוביים שאינם נחשבים מודלים כיום, אך עשויים להכלל כמודל. הציות להוראה דורש עריכת תהליך מחודש לזיהוי, מיפוי ובחינה מחדש של המודלים והכלים של הבנק לאור ההגדרה העדכנית. כלים או תחשיבים אחרים העונים להגדרת מודל צריכים לעמוד בדרישות ההוראה בכל הנוגע לניהול סיכון המודל לכל אורך חיי המודל, לרבות תיקופם כמודל, עמידה בסטנדרטים של תיעוד, והתייחסות נאותה בקטלוג המודלים.
קטלוג מודלים
ההוראה מפרטת דרישות סף עבור קטלוג המודלים. בין היתר, הקטלוג צריך להיות מנוהל באמצעות מערכת ממוחשבת המאפשרת ביצוע חיתוכים, שליפות ובקרות אוטומטיות. כמו כן, ההוראה מרחיבה את פרטי המידע הנדרשים להופיע בקטלוג. המצב במערכת כיום הוא שלא בכל הבנקים הקטלוג מנוהל באופן ממוחשב, ובמרבית הבנקים הקטלוג אינו מכיל את כל השדות הנדרשים. על הבנקים לערוך סקירה של הקטלוג ולהשלים את המידע החסר עבור כל המודלים בקטלוג.
הערכת סיכון
הערכת סיכון המודל תתבצע הן ברמת המודל הבודד והן ברמה המצרפית של כלל המודלים. ההוראה מפרטת דגשים שיש להתייחס אליהם בתהליך הערכת סיכון המודל, כגון רמת מורכבות המודל, ומהותיות המודל בבנק. ברמה המצרפית, יש להתחשב בקשרים בין מודלים, הסתמכות על הנחות או נתונים חיצוניים, והשפעה של המודלים על סיכונים אחרים כגון אשראי, שוק ונזילות.
בינה מלאכותית
השימוש במודלים המבוססים על בינה מלאכותית ולמידת מכונה במערכת הבנקאית בישראל הולך ומתרחב, ואיתם גם הסיכונים הגלומים בהם. מודלי בינה מלאכותית עשויים לחשוף את הבנקים לסיכונים חדשים ו/או להעצים סיכוני מודל קיימים. משום כך, ההוראה קובעת כי יש לנהל את סיכוני המודל במודלי בינה מלאכותית בקפדנות יתרה, תוך מתן דגש לסיכוני אפליה והוגנות, לשקיפות תוצאות המודל (Transparency) ולאחריותיות (Accountability), כלומר המידה והאופן שבו מתקיימים התערבות אנושית.
לסיכום - בניגוד להוראה הקודמת, שעסקה רובה ככולה בנושא תיקוף מודלים, ההוראה החדשה מגדירה מסגרת כוללת לניהול סיכוני המודל בתאגיד הבנקאי והיא מתייחסת לנושאים נוספים ומגדירה דרישות חדשות. בין היתר, ההוראה כוללת התייחסות לנושאים הבאים:
• ניהול סיכוני צד שלישי, בדגש על שימוש במודלי ספק;
• פירוט תפקידי הביקורת הפנימית בנוגע לניהול סיכוני מודל;
• הגדרת תיקוף מודל כתהליך מתמשך, לכל אורך חיי המודל;
• שימוש נכון בשמרנות ככלי לניהול סיכוני מודל, מבלי לפגוע בדיוק המודל.
כאמור, מדובר בטיוטה של הוראה שטרם נכנסה לתוקף, אך מיום תחולתה תינתן לתאגידים הבנקאיים תקופת הטמעה של שישה חודשים עבור מודלים מהותיים, ושנה עבור יתר המודלים בשימוש. התאמת ניהול סיכוני המודל להנחיות החדשות והטמעתם בבנק עשויה להוות אתגר שידרוש משאבים לא מעטים והבנה גבוהה של מודלים ושל מסגרת ניהול סיכוני מודל.