מס הפחמן כבר כאן

במסגרת המנגנון החדש, המכונה CBAMתוטל חובת תשלום על ייבוא מוצרים, בסקטורים מסוימים, בהתאם להיקף גזי החממהשנפלטו במהלך הייצור שלהם. ממדינות בהן כיום לא קיים מיסוי פחמן מקומי, ביניהןישראל. מנגנון CBAM מהווה רכיב משלים למערכת המסחר בפחמן הקיימת באיחודכבר למעלה מ- 20 שנה, החלה כיום על יצרנים אירופאים בלבד

הרגולציה האירופית המתקדמת שנבעה מכך שמדינות האיחוד שאפו להיות חלוצותבמאבק בשינויי האקלים ולעמוד ביעדי הפחתת הפליטות השאפתניים אליהם התחייבו,יצרה חסרון תחרותי משמעותי לחברות המייצרות בגבולות האיחוד. לכן, הרגולציההחדשה שואפת לצמצם את תופעת העברת הייצור, הזיהום והפליטות למדינות בהןהרגולציה האקלימית מצומצמת יותר.

כיצד המנגון צפוי לעבוד?

החל מאוקטובר 2023 המנגנון ייכנס לתוקף, כאשר בשלב הראשוני התעשיות שהמיסוי יחול עליהן הן: מלט, ברזל ופלדה, אלומיניום, דשנים, מימן וחשמל. התקופה הראשונה תהווה תקופת מעבר, במהלכה תחול חובת דיווח תקופתית בלבד על יבואנים ממדינות האיחוד והאיגוד האירופאי לסחר חופשי על סך פליטות גזי החממה שנוצרו כתוצאה מתהליך הייצור של המוצרים המיובאים. 

בשלב השני, החל מתחילת ,2026 היבואנים ייאלצו לשלם תשלום בגבול על כל טון גזי חממה שנפלט כתוצאה מתהליךהייצור של הסחורה המיובאת. היקף התשלום ייקבע בהתאם למחיר המשתנה של טון גזי חממה בשוק היתרי הסחר בפחמן האירופאי. בשבועות האחרונים המחיר הגיע לכ85€- לטון פחמן דו חמצני, אולם מומחים מעריכים שבעת השלב השני של המנגנון הוא כבר יחצה את רף ה100€- לטון.

אז איך כל זה ישפיע על המשק הישראלי וכיצד נכון להיערך?

האיחוד האירופי הינו אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל ועל כן, המס צפוי להשפיע מאוד על חברות ישראליות, לרבות חברות התומכות בתהליכי הייצור בתעשיות שהמיסוי יכול עליהן. על פי נתוני הייצוא של המשק הישראלי, כ 25% מסך הייצוא התעשייתי בישראל מגיע לאירופה1, כאשר בשנת בפני המיסוי נאמד ב112- מיליון אירו2. 2021 שווי הסחורות בסקטורים העומדים במצב זה, סביר להניח שיצרנים ישראלים רבים ידרשו על ידי לקוחותיהם למדוד ולדווח באופן מפורט את טביעת הרגל הפחמנית שלהם לפי סטנדרטים אירופאיים מחמירים. סטנדרטים אלו מגדירים את החישובים החשבונאיים שמצופה מחברה יצרנית לבצע וקובעים מנגנוני דיווח הדומים במהותם לדיווחים כספיים של חברות.

בשלב השני בו מגנון התשלום ייכנס לתוקף קיים סיכון לשחיקה ברווחיות היצרנים הישראלים הפועלים באירופה, היות ונתונים משווקי פחמן ברחבי העולם מראים כי לעתים רבות נטל המס מושט בסופו של דבר על המזהם במקור. סיכון נוסף הוא שהביקוש באירופה למוצרים המיוצרים בישראל ירד, כיוון שהיבואנים האירופים יעדיפו לייבא ממדינות בהן יש מס פחמן כדי לצמצם את הנטל הבירוקרטי המושט עליהם, או מייצרנים אשר פועלים באופן עקבי לצמצום פליטות גזי החממה בפעילותם.

על אף הסיכון הפיננסי והנטל הבירוקרטי ש-CBAM יגרום ליצרן הישראלי, ישנן פעולות רבות שכבר היום ניתן לנקוט בכדי להיערך ולהפחית את גורמי הסיכון הללו, המסתכמות בשני היבטים מרכזיים: מדידה והפחתה. ניהול נכון של היבטים אלו עשוי לאפשר מיצוי של יתרונות עסקיים ותפעוליים רבים מעבר לעמידה בדרישות הרגולטוריות.

מדידה

אמנם מדידת טביעת רגל פחמנית מלאה היא תהליך מורכב בפעמים הראשונות בהן הוא מבוצע, אך באמצעות בניה נכונה של מנגנוני איסוף מידע פנימיים בחברה, ניתן לייצר תשתיות אפקטיביות למדידה וניטור של טביעת הרגל הפחמנית של החברה ולהעריך את עצימות הפליטות ביחס לכל יחידת מוצר שיוצרה. קביעת שגרת מדידה רבעונית תאפשר לדווח באופן יעיל ומדויק את הנתונים הנדרשים עבור היבואן האירופאי.

הפחתה

ברחבי העולם, המגזר העסקי מבין כי המאבק הגלובלי בשינויי האקלים ובראשם המאמצים להפחתת פליטות גזי חממה בתהליכי הייצור, התפעול והשיווק, הפכו להיות רכיב מפתח באסטרטגיה העסקית וביצירת צמיחה כלכלית בת קיימה.

יצרנים ישראליים שישכילו לנהל את טביעת הרגל הפחמנית שלהם מבעוד מועד, ייהנו ממעבר הדרגתי ונטול הפתעות למציאות בה להשפעות הסביבתיות יש גם תג מחיר.

לוח 13.12 למ"ס, "ייצוא לפי ענף כלכלי וארץ יעד עיקרית", 15.09.22
מטה מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה, נתוני 2021
Report Sustainability CxO 2023 Deloitte