מה למדנו מועידת האקלים ה-27 ?

בנובמבר האחרון התקיימה ועידת האקלים ה-27 (ה-COP27) מייסודה של הועדה לשינויי אקלים של האו"ם (UNFCCC), בשארם א-שייח. לאחר הועידה יוצאת הדופן בגלזגו בשנה שעברה, אל הועידה השנה הגיעו נציגי המדינות, הגופים הבינלאומיים ונציגי המגזר העסקי והשלישי בגישה מפוקחת יותר, כאשר אתגרי השנה האחרונה הובילו לנסיגה ביכולת ובנכונות לעמידה ביעדי האקלים המשמעותיים שהוצבו בשנה שעברה. מסקר שערכה Deloitte בקרב 700 מנהלים בכירים לקראת הועידה (1) , עולה כי 75% מהמשתתפים סברו כי הועדה תשיג את מטרותיה. הועידה הסתיימה בתחושות מעורבות מצד הקהילה הבינלאומית, כאשר נרשמו מספר הישגים משמעותיים, ובעיקרם, חיזוק ואשרור של שיתוף הפעולה הבינלאומי בהתמודדות עם משבר האקלים, יחד עם התקדמות לא מספקת בקביעת מסגרות ויעדים קונרקטיים לעתיד.  

מטרת ועידת האקלים היא תיאום המאמצים הגלובליים למניעת משבר האקלים וההסתגלות אליו. הועידה מכנסת אליה נציגי מדינות מכל העולם, כמו גם נציגים של המגזר העסקי וארגונים ללא מטרות רווח ואורכה כשבועיים. עיקר הדיונים עוסקים בקביעת היעדים ומעקב אחר יישומם, כמו קביעת מדיניות לעתיד. ועידת האקלים שנערכה בשנה שעברה בגלזגו, הייתה הגדולה ביותר עד היום ונקבעו בה צעדי מדיניות נרחבים, כמו גם יעדים שאפתניים להפחתת פליטות שנוצרו משיתוף פעולה בינלאומי יוצא דופן שסימן את היציאה ממשבר הקורונה. אך השנה האחרונה העלתה מספר אתגרים משמעותיים בעמידה ביעדים כמו המלחמה באוקראינה, משבר האנרגיה באירופה, האינפלציה וחוסר יציבות של שוק ההון. אירועים אלה מייצרים אתגרים הקשורים להקצאת משאבים, דעת קהל ויכולת טכנית לעמידה ביעדים. יחד עם זו, השנה האחרונה, שהייתה רוויה באירועי אקלים קיצוניים העלתה את רמת הדחיפות והחשיבות של עמידה ביעדי צמצום הפליטות שהוצבו. מסקר הבכירים של Deloitte עולה התמונה המורכבת כאשר 37% מהארגונים אמרו כי יגבירו את מאמצי הקיימות שלהם על אף השינויים בתנאי השוק, אך 27% מהעסקים אמרו כי יפחיתו מעט את מאמציהם ו-18% מהארגונים אמרו כי יפחיתו בצורה ניכרת את מאמציהם בתגובה לאירועים חיצוניים שחלו בשנה האחרונה. 

אחד ההישגים המשמעותיים בועידה היה יצירת קרן הפיצויים על נזקי אקלים (Loss and Damage Found). מטרת הקרן היא לסייע למדינות מתפתחות בהיערכות למשבר האקלים, תוך יצירת מתווה למעבר לכלכלה דלת פחמן הלוקח בחשבון את האתגרים הייחודיים של מדינות אלה. מדינות מתפתחות ממוקמות מצד אחד באזורים הצפויים להיפגע באופן מוגבר ממשבר האקלים, למרות שהייתה להן תרומה קטנה מאוד ליצירתו (לעומת המדינות המפותחות), ובמקביל נמצאות בעמדת נחיתות כלכלית ופוליטית המקשה עליהן להיערך כראוי להתממשות סיכוני האקלים השונים, לא כל שכן להירתם למאמץ הגלובלי למעבר לכלכלה דלת פחמן.  

תפקידם החשוב של המגזר העסקי ופיתוחים טכנולוגיים בהתמודדות עם משבר האקלים

בועידה הנוכחית הורגשה יותר מתמיד חשיבותו של המגזר העסקי בהתמודדות עם משבר האקלים, בהמשך לדיונים דומים בועידה בגלזגו בשנה שעברה, כאשר תפקידו של המגזר העסקי אף נכנס אל המסמך המסכם של  דיוני הועידה. גופים מדיניים ובינלאומיים הדגישו את חשיבות שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי, ואת הצורך להגביר את האמון של המגזר העסקי בתהליכים הבינלאומיים, בייחוד סביב ניהול שרשראות אספקה. קבוצת עבודה מיוחדת של האו"ם (HLEG) יצרה מסגרת עבודה למחויבות לאיפוס פליטות (Net-Zero) עבור עסקים וגופים לא מדיניים, בכדי לייצר שפה משותפת בין חברות וגופים מוסדיים בנוגע למחויבות ופעילות אקלימית.
מסקנה נוספת שעולה מהועדה הוא חשיבות התרומה של פיתוחים טכנולוגיים להתמודדות עם משבר האקלים, כאשר במוקד הדיונים עומדים פיתוחים טכנולוגיים הקשורים למימן ירוק, שיכול להוות חלופה מקיימת לדלקים פוסיליים. הדיונים בועידה עסקו בעיקר באתגרי רגולציה, מימון ומחקר. מודלי ההפעלה הקיימים כיום עוד נמצאים בשלבי פיתוח ומעלים אתגרים רבים. נדרשת עבודה רבה בטרם ניתן יהיה לעשות שימוש נרחב בטכנולוגיה. לצד אלו, מסקנות הועידה מצביעות על האתגרים בהתמודדות הוגנת עם משבר האקלים, תוך מיקוד במגזר העסקי והיכולות הטכנולוגיות כגורמים משמעותיים בפיתוח הפתרונות למשבר. בנקודה זו, שחידדה וחיזקה את הצורך במעורבות גוברת של המגזר העסקי נפתחות הזדמנויות עבור חברות וארגונים רבים במספר מישורים. ראשית, ביצירת שיתופי פעולה עם גורמים מדיניים ובינלאומיים ביצירת פתרונות לאתגרים מקומיים. ושנית, בקידום פתרונות טכנולוגיים למשבר האקלים, הן בפיתוח של פתרונות עבור חברות שעוסקות בתחומים נושקים והן בתמיכה ושימוש בטכנולוגיות חדשות תוך רתימת הגופים הממסדיים לאישור ואימוץ הפתרונות.בעוד לועידה הנוכחית יש מספר הישגים משמעותי, ישנם מספר תחומים שנדרשת בהם התקדמות קונקרטית יותר. טרם פותח מודל להפחתה הדרגתית עד הסרה של שימוש בדלקי מאובנים, על אף שנתמכה על ידי מספר יוזמות בינלאומיות. בנוסף, חסרו התקדמויות משמעותיות ביסודו של שוק פחמן בינלאומי, הנדרש על מנת לעמוד ביעדים בשאפתניים שהוצגו בהסכם פריז.  

(1) 2022 climate check: Business’ views on climate action
ahead of COP27: https://www.deloitte.com/content/dam/assets-shared/legacy/docs/gx-risk-deloitte-climate-pulse-report-2022.pdf?icid=learn_more_content_click?icid=learn_more_content_click