המגמות בתגמול בכירים בחברות הציבוריות

תגמול הבכירים הוא היבט ממשל תאגידי מרכזי בחברות. מבנה התגמול ואופן ניהולו על ידי הדירקטוריון מאפשר לחברות למשוך להנהלתן את כוח האדם האיכותי לו הן נדרשות, וכן לתמרץ באופן אפקטיבי עמידה ביעדים, תוך איזון בין יעדים קצרי וארוכי טווח. המגמות בתגמול הניתן למנהלים הבכירים במשק הינן סוגיה מרתקת, המשקפת השפעות מקרו כלכליות ומשפיעה על יחסי העבודה והשכר במשק בכלל.

הסכמי ההעסקה מאושרים על ידי חברות ציבוריות בדיוני אסיפה כללית. הנתונים שנבחנו במאמר זה מתייחסים לשני סוגי הסכמים עיקריים:

• עדכון הסכמי העסקה עם נושא משרה – לרוב, מתרחש לאחר שלוש שנים, כאשר נתוני התגמול המעודכנים לנושא המשרה מובאים לאישור האסיפה הכללית.
• הסכם העסקה חדש בעת מינוי – בעת מינוי נושא משרה חדש, תנאי התגמול בהסכם ההעסקה מובאים לאישור האסיפה הכללית.

הנתונים שנותחו

הניתוח המוצג כולל חברות ציבוריות, הנסחרות בבורסה לני"ע בת"א שאינן דואליות ואינן מענפי הבנקאות והביטוח (שכן נושאי משרה בחברות אלו כפופים לחוק המגביל את התגמול בהן, ועל כן הן פחות רלוונטיות לניתוח זה). כמו כן, הניתוח כולל את הסכמי ההעסקה שאושרו עבור יו"ר דירקטוריון פעיל או מנכ"ל בלבד בין ינואר 2023 ליוני 2024, בחלוקה לחציונים.

בתקופה האמורה הובאו לאסיפות הכלליות 54 הצעות לאישור הסכמי העסקה ומינויים של יו"ר ומנכ"ל, כאשר 63% נוגעים להארכת כהונה וחידוש הסכמים ואילו היתר הם מינויים חדשים עקב החלפת יו"ר או מנכ"ל. להלן התפלגות הנתונים:

הגרף הבא מציג את התפלגות סוגי ההסכמים באסיפות על פני התקופה האמורה.

נציין כי קבוצת החברות כוללת בעיקר חברות מהתחומים הריאליים ולכן לא בוצעו ניתוחים בין מגזריים לאור מיעוט חברות ממגזרים אחרים (פיננסים והיי טק).
המאמר מציג שני ניתוחים עיקריים:

• שיעור השינוי בתגמול הקבוע של הסכם ההעסקה לעומת הסכם ההעסקה הקודם (עבור נושא משרה קיים) או בהשוואה לנושא המשרה הקודם (עבור מינוי חדש).
• שיעור השינוי בתקרת סך התגמול בהסכם ההעסקה לעומת הסכם ההעסקה הקודם (עבור נושא משרה קיים) או בהשוואה לנושא המשרה הקודם (עבור מינוי חדש).

השינוי בתגמול הקבוע

מצאנו כי על פני כל התקופה, הגידול השנתי החציוני של התגמול הקבוע היה 4.13%. כמו כן, לא מצאנו הבדל מהותי באחוז הגידול בתגמול הקבוע בין מינוי נושא משרה חדש לבין הארכת הסכם. כלומר, רמות השכר נשמרות בחברות בין אם מדובר על נושא משרה חדש או הארכת הסכם עם נושא משרה קיים.

כאשר בדקנו את המגמה על פני התקופות ראינו מגמה מתמשכת (בהשוואה לשני חציונים בשנת 2023) של ירידה בגידול בתגמול הקבוע הנומינלי על פני התקופה:

כמו כן, לאור נתוני האינפלציה הגבוהים באופן יחסי בתקופה זו, רצינו לבחון את ההשפעת האינפלציה על השינוי בתגמול הקבוע הריאלי בהסכמים החדשים (כלומר, שינוי בנטרול השפעת האינפלציה). ניתן לראות כי העלייה השנתית החציונית היא 0.33% (0.61% בהארכת הסכם ו-0.3% במינוי חדש).

בבחינת המגמה על פני התקופה ניתן לראות כי ישנה שחיקה בתגמול הקבוע באופן שבו בעוד שבחציון הראשון של 2023 השכר הריאלי עלה ב-1.29%, בחציון הראשון של 2024 השכר הריאלי ירד ב-0.54%.

ניתן לראות כי על אף שרוב הסכמי ההעסקה צמודים למדד המחירים לצרכן ישנה שחיקה מסוימת בשכר הריאלי. בבחינה מעמיקה של הדברים, ניתן לראות בעוד שבעת חידוש הסכמי העסקה עם נושאי משרה קיימים העלאות השכר בדרך כלל מתואמות בצורה ישירה עם העלייה במדד המחירים (לרוב לאור סעיפי הצמדה למדד), כאשר נושא משרה חדש ממונה לתפקיד, התגמול המוצע מבטא שחיקה מסוימת של השכר הריאלי, אם כי לא מהותית.

מגמה נוספת שראינו היא תיקונים של הסכמי ההעסקה שלא היו בהם סעיף הצמדה, כך שהאסיפה הכללית התבקשה לאשר סעיף הצמדה למדד, כאשר כל הבקשות האלו אושרו.

שינוי בסך התגמול

את הניתוח המתואר מעלה ביצענו גם עבור השינוי בסך התגמול. סך התגמול הינו כאמור התגמול הכולל את עלות התגמול הקבוע, תקרת המענק הכספי והתגמול ההוני השנתי, בהתאם למופיע בדוח זימון האסיפה לאישור התגמול.

מצאנו כי על פני כל התקופה, השינוי השנתי החציוני של סך התגמול היה 3.58%. בדומה לשינוי בתגמול הקבוע, לא מצאנו הבדל מהותי באחוז הגידול בסך התגמול בין מינוי נושא משרה חדש לבין הארכת הסכם. גם כאן, בדומה לתגמול הקבוע, אין הבדל מהותי בין הארכת הסכם קיים, לבין הסכם עם נושא משרה חדש.

כאשר בדקנו את המגמה על פני התקופות ראינו מגמה הפוכה למגמה בתגמול הקבוע, כך הגידול בסך התגמול גדל על פני השנים:

המגמה מצביעה על כך שבעוד החברות מצמצמות את הגידול בתגמול הקבוע, הן "מפצות" את נושאי המשרה באמצעות תגמול משתנה תלוי ביצועים.

כאשר בדקנו את ההשפעה של האינפלציה על סך התגמול במונחים ריאליים, מצאנו כי העלייה השנתית החציונית היא 0.68% (-0.15% בהארכת הסכם ו-0.89% במינוי חדש).

בבחינת המגמה על פני התקופה לא ניתן לראות מגמה ברורה לשינוי בסך התגמול במונחים ריאלים.

לסיכום, הנתונים מראים כי בשנה וחצי האחרונה חלה עליה זניחה בשכר הריאלי של המנכ"לים והיו"רים של החברות הציבוריות. במקביל, בתוך מסגרת התגמול הכוללת, ובהתאם למגמה הגלובלית, החברות מרחיבות את שיעור התגמול שהינו מבוסס ביצועים על חשבון התגמול הקבוע. בכך, יותר ויותר חברות משתמשות בתגמול ככלי ממשל תאגידי אפקטיבי, המכווין לעמידה ביעדים מסוימים ומאזן בין הצרכים קצרי וארוכי הטווח של החברה.