מהי ההשפעה הסביבתית של המוצרים שייצרנו?

מאמר

סטארט דאון? או : על איך ליזמי טק כדאי להערך לסביבה "דובית"?

הסביבה המשברית מחזירה את היזמים למקורות: מגייסים רק כשצריך, מחפשי הזדמנויות ומרעננים את "תוכנת ההפעלה" של החברה. ערן דגון | שותף בכיר בחטיבת הביקורת של Deloitte ישראל, מומחה טכנולוגיה ומוביל את פרקטיקת ה-Emerging Growth Companies (EGC)

ראינו את זה מגיע. לכל דבר טוב יש סוף. אחרי תקופת גאות ארוכה בשווקים, אין ספק: המשבר כאן וככל הנראה לתקופה ארוכה.  איך יזמים אמורים להתנהל באקלים כלכלי תנודתי שכזה?  אנחנוו בראשיתו של התהליך. לא ברור מתי נראה התאוששות, והאם היא תהיה בצורת V (=מהירה וחדה) או הדרגתית וממושכת. אבל היא תגיע, ללא ספק. והמרוויחה הגדולה תהיה – כהרגלה – הטכנולוגיה.  אין צורך להכנס למרה שחורה. אמנם, המציאות הגיאו-כלכלית רחוקה מלהיות אידיאלית - מלחמה במזרח אירופה, סממני סטגפלציה בשווקים, משבר בשרשראות האספקה, מתיחות סביב טייוואן – והיא מזמנת לא מעט אתגרים (וכאבי ראש) לחברות ולעסקים רבים. אבל היכן שצץ קושי – חבויה הזדמנות. 

בעוונותיי, זכיתי ללוות לא מעט חברות טק בכל שלבי הצמיחה. ומתוך ניסיוני, אשמח לחלוק עמכם את ה 2 סנט שלי על המצב. ספויילר: יש מקום לאופטימיות: 

חוזרים ליציבות. מ"סחף ההתפטרות הגדול" (שידוע כ Great resignation) שיצרה הקורונה, עברנו לדבר על ה Quiet quitting – השינוי המהותי בתפיסתם של האנשים העובדים את האיזון בין עבודה לפנאי. הקורונה, וכעת המשבר הכלכלי, עושים את שלהם: פחות גיוסים במסות, יותר גיוסים מדוייקים וחכמים. 

 

ירידה בשווי. ב 2021 היה "בליץ" אדיר של הנפקות ובהשקעות של VC וה Private Equity. בשנת 2022, השווקים פחות מחייכים. משקיעים רבים בוחרים להמתין והפכו לסלקטיביים יותר. סקטורים מוטי השקעה נחשבים, לכאורה, לתחומים בסיכון גבוה יותר, אבל ישנם משתנים נוספים שהשפעתם ניכרת, כמו משבר השבבים, הבעיות בשרשראות האספקה, האינפלציה ועליית הריבית. אמנם, בהשקעות בשלבים המאוחרים (Late Stage) רואים ירידה משמעותית בחודש מאי בהשוואה לממוצע החודשי של 2021, אולם המגמה משתנה ככל ש"הולכים אחורה" בשלבי הגיוס. מעניין לגלות, אפוא, כי דווקא בגיוסים בשלבים המוקדמים, הבוסריים יותר (בסבבי A ו-B), הירידות בגיוסים בינתיים נמוכות יותר משמעותית מגיוסי late stage; ובשלבי ה Seed – הפתעה: רואים עלייה בהיקפי ההשקעות. הסיבה המרכזית לתופעה הזו – משקיעים רבים צופים פני עתיד; הם מבינים שהחברות זקוקות ממילא לזמן הבשלה של מספר שנים וטוב שזו תגיע בסנכרון עם ההתאוששות הכללית הצפויה.

 

מגייסים מזומן כשצריך. בשנים האחרונות התרגלנו לכך שעלות הכסף נמוכה – או במילים אחרות: שהכסף לא עולה לנו הרבה. לצד היתרונות הרבים שמאפשר לנו כסף זו, יש גם חסרון שראוי לזכור – כסף זול נוטה להיות פחות סלקטיבי. כך, משקיעים לא היססו לפתוח את הארנק רק כדי שיוכלו להשיג משקיעים אחרים. במצב הנוכחי, ההשקעות הופכות להיות סלקטיביות, מדוייקות וחכמות יותר. חברות הטכנולוגיה עם הערכות שווי גבוהות, וחדי הקרן הבולטים אמורים להחזיק מספיק מזומנים ברזרבות ההון שלהם בכדי לעבור את התקופה בשלום. 

 

חוזרים למקורות. כמו ברכיבה על אופניים, או האימון הראשון בכדורסל – חשוב לזכור את הבסיס. חברה בעלת prospects צריכה לייצר – לפני מצגות בומבסטיות ותכנוני רילוקיישן והתרחבות – מוצר טוב, שעונה על צרכי השוק, חדשנות ריאלית ותכנית עסקית חכמה. אם סימנתם V על כל אלו, אזי יש לכם בסיס טוב, ממנו תוכלו להפליג למחוז חפצכם.  

 

לא כולם חייבים להיות יוניקורן. תנאי השוק השתנו, לא צריך להתרגש מסיפורי הצלחה של אחרים ולהחמיץ הזדמנויות. בסביבת מאקרו כזו, צריך לגלות סבלנות, לנשום עמוק, ולערוך את ההתאמות הנכונות. לפעמים – מה לעשות – חייבים לשוב לשולחן השרטוט. 

 

כשהגלים מתחזקים – החזקים מתגלים. לעתים, האינסטינקט הראשוני שלנו יורה על עצירה של הפעילות. כבר דיברנו על נשימה עמוקה? נכון, צריכים להיות קשובים לשיח, אבל גם לדעת לווסת אותו, ולא לתת ל news לבלבל אותנו. יש הרבה רעש מסביב. לחברות סטארטאפ, שיש להן מוצר עם קונספט שעונה על צרכי השוק, זהו בדיוק הזמן להשקיע עוד בפיתוח ובמענה חכם על צרכי הלקוחות. כי כשהתיקון למעלה יגיע – והוא יגיע – הן תקצורנה את הפירות. 

האם זה היה שימושי?