מאמר

תחזית מדעי החיים הגלובלית לשנת 2025

שנת 2025 צפויה להיות נקודת מפנה מאתגרת עבור תעשיית מדעי החיים בעידן של חדשנות מואצת ושינויים גיאופוליטיים וכלכליים. תעשיית הבריאות ומדעי החיים ניצבת בפני פרק קריטי בעיצובה של המציאות הגלובלית. האתגרים וההזדמנויות יחייבו את מנהיגי המגזר לפעול בגמישות, אסטרטגיה מתוכננת תרחישים, ובחזון ארוך טווח, כדי להבטיח צמיחה בת-קיימא.

כבכל שנה, Deloitte מפרסמת תחזית גלובלית לשנת 2025 המציגה ניתוח מעמיק של מגמות המפתח הצפויות, ומפרטת כיצד אלו ישפיעו ויעצבו את עתיד שירותי הבריאות, תוך זיהוי פעולות מפתח שמנהיגי התעשייה ידרשו לנקוט כדי להיערך בהתאם. התחזית מתבססת על סקר מקיף בו נסקרו כ-150 מנהלים בכירים בתעשיית מדעי החיים, מחברות תרופות, חברות ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי, מארצות הברית, אירופה ואסיה, ומציגה תובנות מרכזיות לגבי אתגרים והזדמנויות. במוקד התחזית עומדים השפעת היכולות הדיגיטליות על מרכיבי הפעילות, מקביל להתמודדות עם תנאים תחרותיים ותנודתיות עסקית ופוליטיות. 75% מהמנהלים בתעשייה מביעים אופטימיות לשנת 2025, כאשר 68% מהם צופים עלייה בהכנסות ו-57% צופים גידול ברווחים.

מאמר זה מסכם את התחזית הגלובלית לשנת 2025 תוך שימת דגש על ההשפעות הפוטנציאליות על תעשיית מדעי החיים בישראל, ומציג את האתגרים וההזדמנויות עבור השחקנים השונים בזירה הבינלאומית. 

מעבר ל-AI Enabled Enterprise

הטרנספורמציה הדיגיטלית  הופכת להיות טרנספורמציה ל-AI. לפי הדוח, 60% מהנשאלים מזהים את הבינה המלאכותית כמגמה מרכזית לשנת 2025, בזכות יכולתה לשפר תהליכים, לשדרג מוצרים ושירותים ולייעל קבלת החלטות אסטרטגיות. 

כמעט 60% מהנסקרים מתכננים להגדיל השקעות בפתרונות מבוססים AI, מה שמעיד על מעבר מתקופת פיילוט, ליישום רחב בפועל והרחבת הערך. לפי ניתוח Deloitte, השקעות אלו עשויות להניב גידול ערך של עד 11% עבור חברות ביו-פארמה, לצד חיסכון בעלויות של עד 12% מההכנסות הכוללות בטווח של שנתיים עד שלוש.

אם בשנת 2024, אמצעי צמצום עלויות כללו ארגון מחדש, העברת פעילויות לחו"ל, מיקור חוץ ואפילו פיטורים, במבט קדימה לשנת 2025, נראה יותר חברות שיפנו לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות אחרות כדי לסייע בייעול התפעול והקצאת משאבים בצורה יעילה וחכמה יותר, חברות יעשו זאת מהר יותר ויצליחו להשיג יתרון תחרותי בשוק אשר פועל רבות סביב מצוינות תפעולית. 

גם למשל דיגיטציה של שרשרת האספקה יכולה לסייע בתמיכה בשיבושים בשרשראות האספקה שאיתם מתמודדות חברות מדעי החיים. דוגמה נוספת, היא חיזוק פתרונות סייבר להתקפות שמהוות סיכונים משמעותיים לתעשייה עם פוטנציאל לשבש שרשראות אספקה, לפגוע בתהליכי הייצור, למחוק שנים של מחקר ולגרום לנזק כספי משמעותי. כלומר, קיימות אפשרויות רבות של פונקציות שיעצימו פתרונות דיגיטליים. 

לכן חברות התרופות מרחיבות את עניינן מעבר לפעילות המסורתית כספקי תרופות ומוסיפות פתרונות דיגיטליים. מגמה זו פותחת את ענקיות התרופות לקשת רחבה יותר של פתרונות ומגדילה את יוניברס הפיתוח והרכישות שלהם למעבר למולקולות בלבד.

שינוי זה, מייצר הזדמנויות ואפשרויות עסקיות  עבור סטרטאפים ישראלים שעד עכשיו התמקדו בעיקר בספקי בריאות, ומגוון מצומצם של מכשור רפואי כסוג לקוחות אפשריים. הסטרטאפים יכולים לנצל את ההזדמנויות הללו על ידי פיתוח פתרונות מתקדמים המותאמים לצרכים המורכבים והאתגרים העומדים בפני תעשיית הפארמה.

השקעה באסטרטגיות מחקר ופיתוח יכולות לסייע בהפחתת לחצים תחרותיים

כמעט מחצית מהנשאלים בסקר, צופים כי תמחור וגישה לתרופות ומכשור רפואי יהיו האתגרים המשמעותיים ביותר איתם תתמודד תעשיית מדעי החיים בשנת 2025. בעוד שהמחצית השנייה של הנשאלים מעריכים כי תהיה לכך השפעה מתונה. 

בנוסף, 37% מהמנהלים מזהים את התחרות מתרופות גנריות וביוסמילרים כמגמה מרכזית ו-30% רואים ב- Patent Cliff בעיה קריטית שעלולה להוביל להפסדים דרמטיים. כל זאת לצד העובדה כי התעשייה ניצבת בפני ירידה משמעותית בפרודוקטיביות וביעילות של המחקר והפיתוח. לכן, 56% מהמנהלים ציינו כי חברות יידרשו לשנות ולשפר את אסטרטגיות המחקר והפיתוח שלהן בשנה הקרובה, לעבור לאיתור אסטרטגי של יכולות בתחומים שהחברות יכולות להצליח עסקית. 

גם כאן טכנולוגיות מתקדמות, ובראשן בינה מלאכותית, עשויות לחולל שינוי מהותי בתהליכי המחקר והפיתוח המסורתיים, שהם איטיים ועתירי כישלונות (כ- 90% מייצור תרופות חדשות, נכשלות). שילוב של AI, מודלים של 'תאומים דיגיטליים', סימולציות מתקדמות, וטכנולוגיות נוספות, יאפשר לקצר ולייעל תהליכים, להקטין סיכונים, להפחית עלויות ולשפר את הרווחיות.

סטרטאפים ישראלים עם פתרונות טכנולוגיים משמעותיים יכולים לשחק תפקיד מרכזי בפתרון אתגרי מחקר ופיתוח, ולהיות  מעניינים במיוחד עבור חברות התרופות במטרה להאיץ תהליכי מחקר, לשפר יעילות ורווחיות. 

 

חשיבה מחדש על אסטרטגית המיזוגים והרכישות

מיזוגים ורכישות ממשיכים לשמש מנוע מרכזי לחדשנות בתעשיית מדעי החיים, במיוחד עבור חברות ביו-פארמה גדולות. לפי הדו"ח, כ-77% מהמנהלים בתעשייה צופים עלייה בפעילות M&A בשנת 2025 (אחרי ירידה ב-2024), במטרה להתמודד עם התחרות הגוברת, פערי תיקי מוצרים ובעיקר עם פקיעת פטנטים על מוצרים מרכזיים שצפויה לגרום לאובדן הכנסות משמעותי של כ-300 מיליארד דולר עד שנת 2030.

הצלחת רכישות תלויה במידה רבה בהתאמתן לאסטרטגיה התאגידית ובחיבור בין מומחיות טיפולית ליכולות מסחריות. כך למשל, רכישת Mazor Robotics הישראלית על-ידי Medtronic אפשרה לחברה לשלב רובוטיקה מתקדמת בהיצע הכירורגי שלה, מה ששיפר את הדיוק ותוצאות המטופלים בניתוחים זעיר-פולשניים.

חיזוק יכולות נתוני אמת (Real World Data) במודלים מרובי נתונים

על פי הסקר, יותר מ- 56% מהנשאלים ציינו כי חברות נותנות עדיפות למודלים מולטי-מודאליים, שימוש בנתוני אמת וליכולות מרובות נתונים המשלבות נתונים קליניים, גנומיים ודיווחי מטופלים. עם זאת, רק 21% מהם רואים בכך עדיפות עליונה. 

נתונים אלו מצביעים על כך שבעוד שהעניין בנתונים מהעולם האמיתי הולך וגובר, לחברות עדיין חסרות היכולות הנדרשות לאסטרטגיה מבוססת מודלים מרובי נתונים. יכולות אלו כוללות תשתית אנליטית מתקדמת ומומחיות במדעי הנתונים, המאפשרות איסוף, תקנון ונגישות של נתונים ממקורות מרובים עבור משתמשים עסקיים.

ישראל נחשבת כיעד אטרקטיבי לניסויים קליניים הודות למאגרי הנתונים הרפואיים המקיפים והעמוקים שלה לאורך שנים רבות עם היסטוריית מטופלים לאורך זמן. האטרקטיביות של מאגרי הנתונים הישראלים יכולה לתרום להכנסות משמעותיות של בתי החולים במדינה, ולהוות מנוע כלכלי חשוב. על כן, יש מקום להעצים את מאמצי המדינה וגופי הבריאות למשוך עוד ניסויים קליניים לישראל. 

עם זאת, ישראל צריכה לסנכרן את הסביבה הרגולטורית ואת היכולת לפעול בניסויים מבוזרים כדי לקחת חלק בניסויים בינלאומיים רחבים. מיצוב זה לא רק יחזק את מעמדה של ישראל בתעשיית הבריאות העולמית, אלא גם יהפוך לערוץ רווח משמעותי עבור בתי החולים המקומיים.

 

תנודתיות עסקית וחוסר ווודאות פוליטית 

כפי שעולה מהדוח, מנהלי חברות מדעי החיים מביעים אופטימיות זהירה לקראת 2025, אך מתמודדים עם תנודתיות עסקית ושינויים פוליטיים משמעותיים שלהם יכולות להיות השלכות רבות. בסקר שנערך לאחרונה, כשליש מהמשתתפים ציינו דאגה משינויים רגולטוריים אפשריים בארה"ב, בעוד 37% הביעו חשש משינויים רגולטוריים גלובליים ואי-ודאות גיאופוליטית – נתון גבוה מעט ביחד לשנים קודמות. מנגד, נרשמה ירידה ברמת הדאגה מאינפלציה ומאי-ודאות כלכלית. 

מינויו של הנשיא הנבחר, דונלד ג'. טראמפ, מביא אתו חוסר ודאות רציני עבור תעשיית מדעי החיים (ביומו הראשון בתפקיד יצאה ארה"ב מארגון ה-WHO). במהלך קמפיין 2024, טראמפ קידם יוזמות להפחתת עלויות התרופות לקשישים אך לא התחייב במפורש להמשך יישום חוק הפחתת האינפלציה בנוגע לתמחור תרופות. במקום זאת, הוא הביע עניין במודל "האומה המועדפת ביותר", שמטרתו לקבוע את מחירי התרופות של Medicare בהתאם למחירים במדינות אחרות. 

כמו כן, הממשל הנכנס מתכוון להרחיב את שקיפות המחירים ולהגביר את התחרות בשוק התרופות. שינויים אלו עשויים להשליך על מודלים עסקיים קיימים ואסטרטגיות של חברות טכנולוגיה רפואית. מדיניות נוספת כוללת עידוד ייצור מקומי של שבבים, אשר עשויה להשפיע משמעותית על חברות מדטק המסתמכות עליהן במוצרים רבים. 

חברות ישראליות בתעשיית מדעי החייבת, נדרשות לעקוב בדריכות ולהיות ערניות אחר השינויים במערכת הבריאות האמריקאית ולשמר גמישות בתכנון אסטרטגי, במודל הכניסה ובמודל התמחור. עבור סטרטאפים, נדרשת תשומת לב מיוחדת למגמות חדשות העשויות להשפיע על הרלוונטיות שלהן.

2025 צפויה להיות שנה מאתגרת לתעשיית מדעי החיים, אך הזדמנויות יצמחו עבור מי שידע להיערך ולהתאים עצמו למציאות המשתנה.

 

למעבר לדוח המלא >>

תחזית מדעי החיים הגלובלית 2024 >>

תחזית מדעי החיים הגלובלית 2023 >>

האם זה היה שימושי?